הממונה על תאגידי המים: "לפני הקמת התאגידים - משק המים היה בקריסה"

נשלח 16 בפבר׳ 2011, 1:46 על ידי Sustainability Org

על רקע מחירי המים המאמירים והביקורת הנרחבת מצד הרשויות המקומיות, ועדת הכלכלה דנה ברפורמת תאגידי המים. ח"כ כרמל שאמה, יו"ר הוועדה: "אין ספק שאזרחי מדינת ישראל משלמים מחיר יקר מאוד עבור המים"

רותם סלע | 16/2/2011 9:20
תגיות: תאגידי המים,מחירי המים,רשויות מקומיות,ועדת הכלכלה
על רקע מחירי המים המאמירים, מתכנסת בשעה זו ועדת הכלכלה של הכנסת בכדי לדון ברפורמת תאגידי המים המותקפת על ידי הרשויות המקומיות כאחד מהמנגנונים האחראיים להעלאת מחירי המים.

בפתח הישיבה דיבר ישראל עינב, הממונה על תאגידי המים, וצייר תמונה עגומה של מצבו של משק המים בעידן שלפני הקמת התאגידים שהפקיעו את ניהול משק המים מידי הרשויות, "משק המים היה בקריסה, עם חסכים של מיליארדי שקלים בהשקעות", אמר עינב אך ציין כי אין ספק כי במקרים רבים התאגידים הקטנים לא מצדיקים את עצמם מבחינה כלכלית וכי יש להתכנס לכדי 20 תאגידים
בלבד. "נחסוך 150 מיליון שקל", אמר, על רקע התקפות של ראשי רשויות שהתפרצו לדבריו בקריאות ביניים וטענו כי הקמת התאגידים אחראית לניפוח מחירי המים.

"יש תפיסה פשוטה של הציבור שאומרת התאגידים זה מנכ"לים, ג'ובים, דוברים, נהגים, רכבים", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן שביקש מעינב להתייחס לכך. ח"כ מירי רגב ציינה כי מחלקת המים הקטנה של העירייה שכללה קומץ עובדים צמחה והפכה לתאגידים מנופחים.
  
"אין ספק שאזרחי מדינת ישראל משלמים מחיר יקר מאוד עבור המים", אמר ח"כ שאמה-הכהן שהוסיף: "ייתכן שיוקר המים נובע כתוצאה ממשטר תאגידי המים שמצרים עלויות גבוהות". בתשובה ענה עינב כי ""גם לפני זה עבדו אנשים במשק המים, ואני אראה לכם על אינסטלטור שהרוויח 300 אלף שקל".
  
"האם ישנה עלייה במחירי המים בעקבות הקמת התאגידים?", הקשה שאמה. "לא", השיב עינב.
מבקר המדינה חוקר: מדוע זינקו מחירי המים?

נציין, כי אתמול נחשף במעריב עסקים כי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, החל בבדיקת תאגידי המים שהקימה המדינה ואת השפעתם על מחירי המים - זאת בעקבות תלונות שהתקבלו לאחרונה מצד צרכנים על זינוק חד במחירי המים.

תאגידי המים בשנים האחרונות הוקמו על פי חוק במטרה להפריד את שירותי הולכת המים ואספקתם מהרשויות המקומיות, בעקבות טענות על ניהול לא תקין של משק המים על ידי הרשויות. לטענת משרד האוצר נמנעו הרשויות המקומיות מלבצע את ההשקעה הנדרשת במערכות המים והביוב, והפנו את ההכנסות ממכירת מים לתושבים לצרכים אחרים, בהתאם לשיקולים פוליטיים וציבוריים. כתוצאה מכך הוזנחו המערכות, ושיעור דליפת המים מהמערכות גדל.

הקמת התאגידים נועדה להבטיח שכל ההכנסות ממכירת מים יופנו להשקעות ברשת המים ולתשלום לספקים, אולם הרשויות המקומיות נאבקו נגדם בנימוק ששירותי

המים הם חלק מאחריותם כלפי תושביהן. הממשלה התכוונה להקים כ-10 תאגידי מים ארציים, אולם בפועל הוקמו למעלה מ-50.

ריבוי התאגידים נגרם כתוצאה מסירובן של הרשויות להקים תאגידים אזוריים המשותפים למספר רשויות, רשות מקומית שהשקיעה בתשתיות המים שלה, סירבה להקים תאגיד משותף עם רשויות שכנות שתשתיות המים שלהן רעועות. 

על פי הערכות, על משק המים הועמסו מאות משרות שלא היו קיימות לפני הקמת התאגידים. עודף כוח האדם והמערכות הועמס על מחירי המים שאותם ייקרה המדינה בשיעורים גבוהים. על פי תחשיבי המדינה התייקרו המים ב-33%, אולם ברשויות המקומיות טוענים שהמחירים עלו בשיעורים גבוהים הרבה יותר. הקמת התאגידים אפשרה למדינה לגבות מצרכני המים גם מע"מ בשיעור 16%.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
רשות המים: תשתית המים ברוב הערים בישראל עומדת בפני קריסה
על חשבונכם: כך הפכו תאגידי המים לחברות הרווחיות בישראל
תאגיד מי לוד לוקח לידיים את הפיקוח על המים
ד"ר נתניהו: "מחירי המים נמוכים מדי"
כספי התמיכה של רשות המים: לאן זרמו 654 מיליון שקל?
אין בצורת - יש ניהול חלמאי של משק המים
בקרוב המים במוביל החדש יזרמו בישראל לכיוון צפון
Comments