התפלת מים: פתרון קסום - או מפגע סביבתי

נשלח 26 בינו׳ 2011, 4:44 על ידי Sustainability Org

לקראת הדיון על קידום התוכנית למציאת שטחים המתאימים להקמת מתקני התפלה, הזמינו משרד הפנים ורשות המים מסמך שמטרתו לשפוך אור על היתרונות והחסרונות של מתקנים אלה. בין החסרונות: פגיעה בטבע, מפגעי רעש, פגיעה בסביבה הימית וסיכון מי תהום

אביב לביא | 25/1/2011 8:37
תגיות: התפלה

ההתפלה מוצגת בשנים האחרונות כפתרון הקסם לבעיותיו של משק המים הישראלי. את ההיבטים הבעייתיים שלה נוהגים בדרך כלל להצניע, אולי כדי לא לקלקל את החגיגה. מסמך מיוחד בנושא מתקני התפלה, שהוזמן על-ידי משרד הפנים ורשות המים לקראת דיון שייערך היום (ג') בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) והגיע לידי מעריב עסקים, קובע שלצד יתרונות ההתפלה, יש לה שורה ארוכה של השפעות שליליות על הסביבה.

מים אדומים כתוצאה מהתפלה
מים אדומים כתוצאה מהתפלה צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה

הדיון שייערך היום הוא עוד שלב בקידום תוכנית מתאר ארצית למציאת אתרים מתאימים למתקני התפלה (תמ"א 34). לקראת הדיון הוכן מסמך סביבתי שמפרט את יתרונותיהם וחסרונותיהם של מתקני ההתפלה בראייה סביבתית. במסמך מפורטים 6 חסרונות עיקריים להתפלה: הראשון הוא תפיסת שטח, שכן מתקני ההתפלה תופסים שטחי קרקע נרחבים ויקרים בקרבת חופי הים; והשני הוא מפגעי הרעש הנובעים ממשאבות לחץ גבוה ומטורבינות להפקת אנרגיה.

החיסרון השלישי שנמנה במסמך הוא פגיעה בטבע ובנוף הסביבה החופית הנובעת ממבנים, מתקנים, צנרת וכו'; החיסרון הרביעי הוא פגיעה בסביבה הימית כתוצאה מהנחת צנרת, יניקת מי ים, הזרמת רכז תמלחות בחזרה לים, הזרמת כימיקלים וחומרים מרחפים; החיסרון החמישי הינו סיכון מי תהום מתוקים אשר עלולים להיפגע מדליפה ומחדירה של מים מלוחים, דבר שיהפוך אותם לא ראויים לשתייה. החיסרון האחרון שהופיע במסמך הינו שימוש מוגבר באנרגיה, שכן ההתפלה צורכת כמויות חשמל גדולות במשך כל השנה.

שוכחים את הנזקים

הרשימה הזו מחזקת את עמדתם של ארגוני הסביבה, הטוענים בשנים האחרונות כי ההתלהבות מההתפלה משכיחה את הנזקים שהיא גורמת, ומוסיפים כי כדי להאט את קצב בניית מתקני ההתפלה יש הכרח לצמצם ככל הניתן את צריכת המים במשק באמצעות הגברת החיסכון, טיוב בארות מזוהמות, ניצול מי גשמים ועוד. בהקשר זה אמרו אתמול בחברה להגנת הטבע כי הם אינם מתנגדים להקמת מתקני התפלה, ובלבד שאלה יוקמו במקומות שבהם המתקן אינו פוגע בטבע, בסביבה ובנוף, אינו תופס שטחי חוף איכותיים ואינו מעמיד בסכנה מעיינות או נחלים.

הסעיף המעניין ביותר, שעדיין לא קיים לגביו מידע מסודר, הוא זה שמתייחס לפגיעה האפשרית של מתקני ההתפלה בסביבה הימית. מתקני התפלה בהיקף שנבנה כיום בישראל הם תופעה חדשה יחסית, ומחקרים מסוג זה נמשכים שנים רבות. מסיבות אלה עדיין לא ידוע איך יושפעו המערכות האקולוגיות הימיות משאיבה של מים בכמויות עצומות ומהזרמה של תמלחות, ברזל ותוצרים אחרים של תהליך ההתפלה. כך למשל, מאחורי

מתקן ההתפלה הגדול באשקלון מי הים צבועים באדום כתוצאה מהמפגש של הברזל עם המים, אולם עדיין לא ידוע אם יש לכך השפעה שלילית מעבר לפגיעה האסתטית.

במסמך שיוצג היום בולנת"ע מופיע גם צדו השני של המטבע - יתרונותיהם הסביבתיים של מתקני ההתפלה. ביניהם: שיקום האוגר הטבעי (הכנרת והאקוויפרים) ושיקום איכות המים במאגרים הללו - מטרות שיושגו באמצעות הפחתת השאיבה. נוסף על אלה גם יתרון ריכוך המים-המים הטבעיים בישראל נחשבים ל"קשים" וגורמים לקורוזיה בצנרת, והמים המותפלים "רכים" הרבה יותר. יתרון נוסף שצוין במסמך הינו הפחתת כמות המלחים בשפכים - תופעה הגורמת להמלחת הקרקעות החקלאיות המושקות באמצעות שפכים מטוהרים.

יתרונות נוספים הינם הגדלת היצע המים עבור הטבע והנוף ושיפור האיכות התברואתית של המים. גורמי סביבה הביעו אתמול תקווה שההשפעות של מתקני ההתפלה על הסביבה יעמדו לנגד עיניהם של חברי הולנת?ע בבואם להקצות אתרים ייעודיים למתקני ההתפלה העתידיים.

לכתבה באתר nrg
Comments