לראשונה בישראל: טיהור שפכים באפר פחם

פורסם: 6 באוג׳ 2010, 11:08 על ידי: Sustainability Org

האפר ישמש כפילטר ביולוגי שיפרק את השפכים. המים המטוהרים יושבו לשימוש חוזר בחקלאות. המטרה: למנוע חדירת שפכים לאקוויפר ההר, אחד ממקורות המים החשובים במדינה

אלכס דורון | 4/8/2010 16:27
שיטות חדישות לטיפול בשפכים מפותחות במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובמו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן. המטרה: למנוע חדירת מי שפכים למאגר מי התהום החשוב ביותר לישראל - אקוויפר ההר. "דווקא מאגר מי התהום הזה", מדגיש ההידרו-גיאולוג, ד"ר יעקב אנקר, "נתון כיום בסכנת זיהום מתמשך. הזיהום מגיע ממקורות רבים ולעתים שובר שיאים". 

"כדי להתגבר על כך", מציין ד"ר אנקר, "אנחנו מחפשים פתרונות פשוטים ככל האפשר, לא יקרים וזמינים על מנת שיפחיתו את ממדי הזיהום באופן שלא יהיה הרסני לסביבה". הפתרון שנבחן הוא במציאת חומרים (ביו-פילטרים) בהם ישתמשו במכוני הטיהור בישובים העירוניים (בגודל בינוני) בשומרון.

צוות המחקר בוחן ימוש בשכבות אגרגטיות מגוונות - בכלל זה גם שימוש באפר-תחתי מתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל. המחקר מבוצע בשיתוף עם מנהלת אפר הפחם. בניסויים נבדקים הגודל האופטימאלי של הגרגרים ואיזו צמחייה תשולב באפר הפחם על מנת שישמשו כמסנן ביולוגי. עוד משולבים בפחם חיידקים ייעודיים, שיפרקו את השפכים. המים שיטוהרו - יושבו לשימוש חוזר בחקלאות. איור המחשה: ד''ר יעקב אנקר
האגן הירוק איור המחשה: ד''ר יעקב אנקר

"זו הפעם הראשונה בישראל שייעשה שימוש באפר פחם לטיפול במי ביוב ושפכים", מסביר ד"ר אנקר. "כשנשלים את העבודה, החומר והטכנולוגיה ישווקו לרשות המים, למועצות ולקק"ל כפתרון יישומי". הניסויים מחייבים בניית בריכות מיוחדות, או כפי שד"ר אנקר מכנה זאת: "איקלום טכנולוגיות שונות והתאמה לתנאי האיזור". לדבריו, ייבחנו הריאקציות הכימיות והביוכימיות המתרחשות בתהליכי הסינון והטיהור, בהתאם לחומרים המומסים שבשפכים (חנקות, תרכובות גופרית, תרכובות אורגניות וכיו"ב).

המתקנים שייבנו על בסיס הטכנולוגיה

המפותחת אינם מיועדים לייצר גם אנרגיה, אבל המטרה היא להשיג איכות מים גבוהה הרבה יותר מהתקן המקובל כיום. השאיפה היא לטייב את המים המטוהרים לדרגה גבוהה יותר. רמה כזאת תאפשר להשיבם, ללא כל חשש, להשקיה בלתי מוגבלת, בכלל זה למטעים (זיתים, גפנים).

על פי ההערכות הטכנולוגיות יהיו מוכנות ליישום כבר במהלך השנה הבאה. מיזם ניסויי המבוצע עתה ביחד עם המועצה האזורית שומרון, נבנה בישוב הקהילתי רבבה, ליד ברקן, ומיועד להפיק כ -100 מ"ק מים מטוהרים ומושבים ביממה לשימושי חקלאות.
צילום באדיבות ד''ר יעקב אנקר
מדידת השכבה השלישית באגן הירוק צילום באדיבות ד''ר יעקב אנקר
במגזר היהודי בשומרון המגמה היא לטפל השפכים על ידי טיפול מקומי במתקני טיהור והשבה חדישים. ביישובי חבל בנימין למשל, צפויה הבעיה לבוא לידי פתרון בתוך שנתיים-שלוש. מתקנים אלו מחליפים מערכות מיושנות בנות עשרות שנים בהן הצטיידו הישובים כשהוקמו. המערכות אינן עומדות עוד בסטנדרטים הנדרשים כיום, הן גם לא חודשו.

בכפרים הערביים שבאזור משתמשים עדיין, מסורתית, בבורות ספיגה ביתיים. אבל באופן איטי גם אצלם יש נכונות להכניס חידושים. בחלק מהישובים הערביים הוכנסו מערכות ניקוז מרכזיות – בעזרת כספים שהגיעו למטרה הזאת ממקורות בחו"ל. אלא שהעבודה לא הושלמה ותיעול השפכים אל מחוץ לגבולות המוניציפאליים וריכוזם למערכות ניקוז טבעיות, גורמים לבעיה סביבתית חמורה ביותר. 

מי הנחלים המזוהמים הללו לא הולכים אל הים, אלא מחלחלים ברובם דרך חתך קרסטי סדוק למי התהום. ד"ר אנקר מרכז את המחקר הסביבתי במרכז המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן, מוביל עתה את סדרת הפיתוחים והניסויים הרבים שיבוצעו בשטח - ויניבו כמובן עוד מספר עבודות מחקר מעמיקות.

אחת הבעיות הדורשות התייחסות טכנולוגית, סיפר המדען, קשורה בחתך הגירני הדולומיטי המייחד את אזור השומרון. חתך סלע זה איננו מתאים לבניית בורות ספיגה ספטיים. "זאת בניגוד לישובים שמעל אקוויפר החוף, הבנויים על אבן חול. אבן זאת משמשת למעשה סוג של פילטר, אפילו לא רע, כשמדובר בטיהור שפכים".
 
Comments