בגלל העלות הכספית הגבוהה החליטה הממשלה שלא לאמץ את החלטת משרד הבריאות על אף החשיבות הבריאותית של הוספת המינרל למים מותפלים

אף על פי שמגנזיום עוזר למנוע השמנה ומשפר את תפקוד הלב, החליטה הממשלה שלא לאמץ את המלצות משרד הבריאות ולעת עתה לא להוסיף את המינרל למי השתייה. זאת, חרף טענת גורמי הבריאות שכך ניתן לפצות על היעדר המגנזיום במים המותפלים, שכן המגנזיום מוצא מהמים בתהליך ההתפלה. הנימוק העיקרי להחלטה הוא העלות הגבוהה של הוספת המגנזיום, הנאמדת על פי אחת ההערכות בכמה מאות מליוני שקלים בשנה.

ועדת מומחים להכנת תקני איכות מים, בראשות פרופ' אבנר עדין, מומחה לאיכות מים מאוניברסיטה העברית, ובהשתתפות משרד הבריאות, גיבשה באחרונה המלצות להכנת תקני איכות מים. בין ההמלצות גם דרישה לתוספת המינרל, המתבססת על הצורך להתמודד עם הירידה הצפויה בריכוזי המגנזיום בעקבות הגידול באספקת מים מותפלים - שאחוז אחד מכל מטר מעוקב שלהם נצרך לשתייה. אולם בדיון מיוחד שנערך שלשום באגף הכלכלה במשרד ראש הממשלה - בהשתתפות בכירי משרד הבריאות ורשות המים - הוחלט לדחות לעת עתה את היוזמה.

"המגנזיום מעורב במאות תהליכים אנרגטיים בגוף, ובלעדיו אין חיים", אומר פרופ' מיכאל שכטר, ממכון הלב בבית החולים שיבא. "מחקרים רבים, שחלקם נעשו אצלנו, הוכיחו שהוספת מגנזיום משפרת את תפקוד הלב אצל אנשים בריאים וחולים. מגנזיום מוריד את שכיחות מחלת הסוכרת ויכול להפחית את הנטייה להשמין ולפתח יתר לחץ דם אצל ילדים". לדבריו, "חשוב שיהיה די מגנזיום במי השתייה. בין השאר, בגלל שינויים בתזונה, שגרמו בשנים האחרונות לכך שאנחנו מקבלים הרבה פחות מגנזיום מכפי שהגוף צריך".

מנתונים שמציג פרופ' שכטר עולה כי יש מגמה של ירידה בצריכת המגנזיום בישראל. אולם ברשות המים טוענים כי הישראלים צורכים מגנזיום ברמה גבוהה יותר מזו הנדרשת על פי תקנים בינלאומיים, ומבדיקות שערכו עולה שאין בעולם מדינות המוסיפות מינרלים למים מותפלים, פרט למינרל מסוג קלציט, שאותו מוסיפים גם בישראל. ברשות טוענים כי גם במדינות כמו ארה"ב, שבה רמת המגנזיום במים היא מהנמוכות ביותר, לא דווח על מחסור במגנזיום בהאוכלוסייה. פרופ' שכטר טוען מנגד כי שיעור המגנזיום בארה"ב הוא בכמות מספקת.

תומכי הוספת המגנזיום ציינו שהוא נדרש גם מסיבות חקלאיות, שכן מי השתייה הופכים מאוחר יותר לשפכים שמטהרים ומשתמשים בהם להשקייה. מחסור במגנזיום עשוי לגרום לפגיעה בקרקע החקלאית. החקלאים או מכוני הטיהור עשויים להידרש להוסיף את המינרל, ועלות תהליך זה עשויה להיות, על פי אחת ההערכות, 72 מיליון שקלים. מנגד טוענים ברשות המים שמדובר בבעיה שהיקפה אינו משמעותי ולחקלאים יש יכולת להתמודד אתה, בדומה לאופן שבו הם מתמודדים עם מחסור בחומרי דשן טבעיים.

בדיונים שהתקיימו במשרד ראש הממשלה הוצגו הערכות על עלות הוספת המגנזיום. על פי אחת מהן מדובר בסכום של כ-300 מיליון שקלים בשנה. הוספת המגנזיום אפשרית בכמה שיטות ובהן טכנולוגיה שפותחה בטכניון. לפיה, מפיקים מגנזיום ישירות ממי ים ומוסיפים אותו למים המותפלים.

בעוד משרד הבריאות הדגיש את התועלת הבריאותית שבהוספת המגנזיום וציין שהדרך היעילה לעשות זאת היא באמצעות מים, נציגי רשות המים בדיון אמרו שמדובר בפרויקט שעלותו גבוהה והוא עשוי לפגוע באיכות המים המותפלים. זאת, משום שמדובר בתוספת כימיקלים ובמרכיבים הגורמים לקשיות במים וליצירת אבנית - מה שמצריך טיפול בהוצאת האבן המצטברת במכשירי חשמל וצנרת. ברשות המים טענו עוד כי תושבי ישראל מקבלים כמות גבוהה של מגנזיום במזון שהם צורכים. לטענת הרשות, אין טעם לפגוע באיכות המים המותפלים ולהשקיע סכומי כסף כה גדולים כאשר רק אחוז אחד מהמים המותפלים נצרכים כמי שתייה.

בסופו של הדיון קיבלו אנשי משרד ראש הממשלה את העמדה שאין הצדקה כלכלית לכלול הוספת מגנזיום בתקנות המים. עם זאת הוחלט שתיערך בדיקה נוספת של גורמים מקצועיים, ותבחן האפשרות להוסיף את המגנזיום דרך המזון. האפשרות העיקרית שהוזכרה היא תוספת המינרל לקמח.

מרשות המים נמסר אתמול בתגובה: "הוספת המגנזיום היתה גורמת להעלאת תעריפי המים לצרכן הביתי בשיעור של 23-81 אגורות לכל מטר מעוקב. זאת, בזמן שמרבית המים לא משמשים כלל לשתייה. ביקשנו לבחון את הצורך בהוספת מגנזיום על פי סקר שביצע משרד הבריאות והתקנות המקובלות בעולם. אם יוחלט על כך, צריך לבחון מהי הדרך הכלכלית לעשות זאת, האם באמצעות הוספה למים או הוספה למזון".

שכטר שולל מכל וכל הוספת מגנזיום לקמח. לדבריו, "ההמלצה של רופאים היא לא להגדיל צריכת קמח, כי זה גורם להשמנה. חוץ מזה, יש אנשים שלא אוכלים קמח. אם לא יהיה די מגנזיום אנשים יהיו תשושים ויצטרכו לקנות תוספי מגנזיום".

ממשרד הבריאות נמסר כי "אין שינוי בעמדת המשרד. אנחנו תומכים בהוספת המגנזיום למים המותפלים בשל העובדה שחוסר מגנזיום במים עלול להיות קשור לתחלואה ותמותה במחלות לב וכלי דם".

לכתבה בהארץ