מאת חן פונדק, 13/8/2012
במקום להעלות מסים
ולקצץ תקציבים, הממשלה יכולה לגבש מדיניות לגביית תמלוגים על משאבי הטבע. ל־4
מיליארד השקלים שחשף "כלכליסט" שמסתתרים בתמלוגי החצץ מתווספים סכומי עתק שמתחבאים
במי התהום, בחולות ובשדות הפוספט המים המינרליים שחברות המשקאות גובות עליהם סכומים נכבדים מהציבור הם למעשה משאב
טבע של מדינת ישראל, ונשאבים ממקורות המים שלה. אך המדינה לא רק שאינה גובה כלל
תמלוגים עבור משאב זה, היא אף מוכרת אותו לחברות המסחריות בסכומים הנמוכים מאלה
שמשלמים אזרחי ישראל עבור מים.
בעוד שצרכני המים הפרטיים משלמים 8.77 שקל למ"ק מים עבור צריכה של עד 3.5
מ"ק בחודש ו־14.12 שקל למ"ק לצריכה מעבר לכך - מחירי המים השפירים לתעשייה הם 7.11
שקל למ"ק לשימוש בכמות המים שהקציבה המדינה לאותו גוף עסקי. חריגה של עד 8% מההקצבה
מעלה את מחיר המים לתעשייה ל־8.89 שקל למ"ק, וחריגה גבוה מכך מעלה את מחיר המים
ל־10.66 שקל למ"ק.
 |
| מוזי ורטהיים |
צילום: אוראל כהן
|
בדיון שניהלו בנושא התמלוגים על משאבי הטבע לפני עשרה חודשים, דנו משרדי
הממשלה גם בסוגיית אי־תשלום התמלוגים על מים מינרליים. בדיון סוכם כי יש לבחון את
הסדרת התמלוגים בענף ועיגונם בחוק, והמלאכה הוטלה על רשות המים ומשרד האוצר. לפני
שמונה חודשים העלה לסדר היום השר להגנת הסביבה גלעד ארדן את נושא תמלוגי החול והמים
הנמוכים, אך עד כה לא הציע כיצד יש לשנות את התמלוגים. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי
"הנושא בבדיקה".
כתבות קשורות: | 