משבר המים בתימן

נשלח 15 בספט׳ 2011, 5:26 על ידי Sustainability Org
12/9/2011, מאת משה טרדמן,  מנהל ומייסד Green Compass Research, העוסק באיכות הסביבה בעולם הערבי והמוסלמי.
 

במהלך חצי השנה האחרונה שׂרויה תימן במאבק בלתי פוסק בין נשיא המדינה, עלי עבדאללה סאלח, לבין האופוזיציה לשלטונו המבקשת להפילו ומכיוון אחר ארגון אל-קאעדה, שהפך מדינה זו לאחד מממעוזי הפעילות העיקריים שלו. כיום, העולם נושא את עיניו למדינה זו על מנת לראות האם משטרו של עלי עבדאללה סאלח ישרוד בשלטון או שמא יהיה הוא הבא בתור בשרשרת המשטרים הערביים המופלים במסגרת "האביב הערבי". . אלא שהעולם פחות מודע לעובדה כי תימן נתונה במשבר מים חמור, שעלול להפוך אותה למדינה הראשונה בעולם שבה עתידים המים לאזול לחלוטין תוך עשרים שנה.

מבחינה אקלימית, רובה של תימן הוא מדברי. האקלים הוא חם ולח לאורך חופי הים האדום, ממוזג בהרים המערביים בהשפעת עונת המונסון, וחם ויבש מאוד במזרח המדינה.[2] ההרים המערביים נהנים מאקלים ממוזג ומגשמי קיץ בשל עונת המונסון הנעים בממוצע בין 520מ"מ ל-760 מ"מ, בהתאם לגובה. אזור ה"תהאמה" (האזור המשתרע לאורך חופי הים האדום) נהנה מאקלים טרופי וממוצע של 130 מ"מ מי גשמים בשנה היורדים בצורת ממטרים כבדים ובלתי-קבועים. בעיר עַדֶן, יורדים בממוצע 127 מ"מ מי-גשמים בשנה. לעומת זאת, גשמים כמעט ואינם יורדים כלל באזורים הצפוניים והמזרחיים של המדינה, בהן יכולה לעבור תקופה של חמש שנים ויותר בלא משקעים.[3]

חשוב לציין כי תנאים אקלימיים אלה שררו בתימן לכל אורך ההיסטוריה, ולכן, עוד מימי קדם, נאלצו תושבי תימן להסתגל למחסור במים, תוך פיתוח חקלאות טראסוֹת, מנגנוני אגירת מים משוכללים וניהול מוצלח של משאבי המים. כל אלו אפשרו לתמוך באוכלוסייה הגדלה והולכת ובכלכלה חקלאית בת-קיימא.[4]

אולם כיום, כמות המים הזמינים ברחבי המדינה נעה בממוצע בין 100 ל-200 קוב מים לאדם בשנה, הרבה מתחת לקו מחסור המים הבינלאומי העומד על 1,000 קוב. משבר המים בו שרויה תימן מתבטא בשאיבה מוגברת של מי-תהום, במחסור חמור באספקת מים בערים הגדולות ובנגישות מוגבלת של האוכלוסייה למי שתייה. כתוצאה מכך, רבים מהבארות ומהאקוויפרים מתייבשים.[5]

קיימים מספר גורמים אשר הביאו את תימן למצב הזה: ראשית, גידול האוכלוסייה העצום. נכון ליולי 2011, אוכלוסיית תימן מונה כ-24 מיליון איש ואישה.[6] שיעור הגידול הטבעי במדינה הוא מן הגבוהים בעולם ועומד, נכון לשנת 2008, על 3.46 אחוזים. צנעא, בירת תימן, מנתה נכון לשנת 2008 כשני מיליון תושבים והיא גדלה כל שנה בשיעור של כשמונה אחוזים.[7] משאבי המים המוגבלים של המדינה אינם יכולים לתמוך באוכלוסייה הגדולה בלאו הכי, שאיננה מפסיקה לגדול.

שנית, החל משנות השבעים של המאה שעברה, החלה החקלאות להתפתח במהירות כאשר טרקטורים, דשנים כימיים ושאיבת מים באמצעות צינורות תפסו את מקומן של שיטות החקלאות התימניות-המסורתיות וניהול משק המים הפרימיטיבי, שאפשרו למדינה לקיים את אוכלוסייתה בעבר. ממשלת תימן חסרה את האמצעים הטכניים, המשפטיים והפוליטיים לפיקוח על שאיבת-היתר מהבארות וממי התהום המדלדלים, ועם זאת, היא דבקה במדיניות אנכרוניסטית והרסנית שעודדה שימוש מופרז במים. מרכיבי המדיניות הזו היו הלוואות בריבית נמוכה, מחיר נמוך של דיזל, והשקעה ציבורית בהשקיה המבוססת על צינורות מעל פני הקרקע . מדיניות זו הביאה לתמחור-חסר  של ההשקיה המבוססת על צינורות עיליים  וההשקיה ממי-התהום. יתרה מכך, איסור ממשלתי על ייבוא פירות וירקות העניק תמריץ להשקיה ממי-התהום, מאחר והגידול המקומי שלהם הפך לרווחי הרבה יותר. ממשלת תימן גם מעודדת גידול וצריכה של צמח הגת, היבול הכי רווחי של תימן, בין היתר באמצעות איסור שהוטל על יבוא צמח הגת האתיופי הזול יותר,[8] דבר המאיץ שאיבת-יתר של מים מבארות וממאגרי מי-תהום וגורמים שונים מעריכים כי גידול צמח הגת אחראי לכשלושים אחוז מכלל צריכת מי-ההשקיה במדינה.

שלישית, בירוא יערות, נטישת חקלאות הטרסות וההתעלמות ממערכות מסורתיות לאגירת מים מובילים להידרדרות רחבת היקף של קרקעות, להגדלת הסיכון לשיטפונות ולירידה במילואם מחדש של מאגרי מי-התהום במים.[9]

כל הגורמים הללו הביאו לכך ששטחי הקרקע המושקים במי-בארות ובמי-תהום התרחבו. שאיבת היתר של המים ממאגרי מי-התהום ומן הבארות מביאה להתייבשות של מאגרי מים רבים, בלא יכולת למלאם מחדש. לפיכך, הבארות נחפרות יותר ויותר לעומק על מנת להגיע למים הנמצאים עמוק יותר ויותר מתחת לפני הקרקע וזאת לאחר שכל מאגרי המים הקרובים לפני הקרקע מוצו עד תום. מי-התהום נשאבים במידה כה מופרזת עד כי חלקים מן הכלכלה הכפרית בתימן עלולים להיעלם בקרוב. האזורים בתימן שמשאבי המים בהם נמצאים תחת עומס רב ומן הסתם גם בסכנת ייבוש הם ההרים המערביים ורצועת ומישורי החוף לאורך הים האדום, אזורים שבהם מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה.

גם תהליך העיור המואץ ושיעור הילודה הגבוה בערים מביאים להיווצרות לחץ רב מדי של אוכלוסין על משאבי המים המדלדלים והולכים ממילא. כתוצאה מתהליך זה, כמאה בארות, המספקות לתושבי צנעא את מימיהן, התייבשו לחלוטין וכיום נותרו רק שמונים בארות מים מתוך 180 שהיו בה בראשית האלף השלישי. בערים הגדולות אף נהוגה משמעת-מים והקצאת מים לתושבים בתדירות של אחת לעשרה ימים, ובערים מסויימות אף למעלה מכך. מחירי המים גם הם יקרים עד מאוד, מה שהופך את המצרך הבסיסי ביתר לקיומו של אדם הרחק מהישג ידו של האדם הפשוט, המשתכר משכורת נמוכה.

מה שמקשה על מציאת פתרון למשבר המים הוא המצב הפוליטי במדינה. הממשלה שולטת באורח אפקטיבי אך ורק בעיר הבירה כששאר המדינה אינה סרה למרותה. על-כן, גם אם הייתה רוצה בכך, הממשלה אינה יכולה לאכוף פיקוח ממשי על השימוש במים ברחבי המדינה, הסרה למרותם של השבטים השונים, של השיעים בצפון ושל הבדלנים בדרום, כאשר חלקים ממנה אף מהווים מעוז של ארגון אל-קאעדה. כל שחקן מרכזי ושולי בפוליטיקה התימנית מנהל מדיניות עצמאית משלו בנוגע לשימוש במים וניכר כי כבר כיום מתנהלים מאבקים בין שבטים שונים ובין פלגים שונים באותו השבט על השימוש במשאבי המים.

לכן, בסיכומו של דבר, תימן ניצבת בפני סכנת מחסור חמור במים ובפני התייבשותם של כל מקורות המים של עיר הבירה צנעא כבר בשנת 2025. בכך, תהיה צנעא הבירה הראשונה בעולם בה יאזלו המים לחלוטין כבר בעתיד הקרוב. מאוחר יותר, עתידים גם יתר חלקיה של תימן להתייבש. כתוצאה מכך, ובאין מוצא אחר, נראה, כי על העולם להיערך לכך שאוכלוסייה שבשנת 2050 עתידה למנות כשישים מיליון נפש, תהפוך רובה ככולה לאוכלוסייה של פליטים סביבתיים, שינסו להרוות את צימאונם באירופה, באמריקה או במדינות השכנות.

____________________

[1] ד"ר משה טרדמן, מייסד ומנהל Green Compass Research העוסק באיכות הסביבה בעולם הערבי והמוסלמי.  אתר ובלוג העוסקים בנושאים הללו.

[2] ראו קישור: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ym.html.

[3] ראו קישור: http://lcweb2.loc.gov/frd/cs/profiles/Yemen.pdf.

[4] ראו קישור: http://www.al-bab.com/bys/articles/ward01.htm.

[5] ראו קישור: http://www.upi.com/Business_News/Energy-Resources/2009/10/29/Yemens-water-crisis-a-Mideast-warning/UPI-52511256844951/.

[6] ראו קישור: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ym.html.

[7] ראו קישור: http://www.upi.com/Business_News/Energy-Resources/2009/10/29/Yemens-water-crisis-a-Mideast-warning/UPI-52511256844951/.

[8] ראו קישור: http://www.al-bab.com/bys/articles/ward01.htm.

[9] ראו קישור: http://www.al-bab.com/bys/articles/ward01.htm.

Read more: http://www.zavita.co.il/index.php/archives/3106#ixzz1Y1WkGz89

לכתבה באתר זוית אחרת

Comments