נקודת אור ירוקה: מתקן הטיהור של שטראוס

נשלח 21 באפר׳ 2011, 9:40 על ידי Sustainability Org

מתי מפעלים יבינו ששקיפות צריכה להיות נורמה מחייבת? מתקן טיהור השפכים של שטראוס כדוגמה להצלחה עסקית-סביבתית

אביב לביא | 20/4/2011 12:23
תגיות: טיהור שפכים

כשבתעשייה מדברים על מפעלים שמשקיעים בשנים האחרונות סכומים כבדים כדי לצמצם את השפעתם המזיקה על הסביבה, מתכוונים גם למחלבה של שטראוס. המחלבה הזו יושבת באזור התעשייה "בר לב" שבגליל המערבי, ובמשך שנים השפכים שלה - שכוללים בין השאר ריכוזים גבוהים של שומנים וחלבונים - זרמו למתקן טיהור השפכים של כרמיאל תוך חריגות של אלפי אחוזים מהתק, וגרמו לפגיעה בתפקודו.

כשמתקן טיהור מקבל שפכים שאינו מסוגל לפרק, הוא יוצא מכלל פעולה, והתוצאה הריחנית היא שביוב גולמי זורם בהמוניו למקום הכי נמוך בסביבה - הים. אחרי שנים של עימותים עם המשרד להגנת הסביבה החליטו בשטראוס לשנות כיוון, ובהשקעה של מיליונים חנכו במאי 2010 מתקן טיהור שפכים פנימי שממוקם בחצר המחלבה. אך זה היוצא מהכלל שלא בהכרח מעיד על הכלל.

בדוח "שקט תעשייתי מספר 2" שפרסמה בחודש שעבר עמותת אל"ס (אזרחים למען הסביבה בגליל) מחלבת שטראוס מוצגת כנקודת אור על רקע בעייתי של התנהלות התעשייה בגליל, שאותה העמותה בוחנת בזכוכית מגדלת.

אל"ס היא עמותה חרוצה שאוספת פרט לפרט ונתון לנתון על תפקודם הסביבתי של עשרות מפעלים בגליל ועמידתם - ובעיקר אי-עמידתם - בתקנים המחייבים של פליטות מזהמות. בדוח הראשון, שיצא אשתקד, נסקרו 25 מפעלים. השנה נסקרו ‭,22‬ שבתוכם גם בית חולים אחד (הגליל המערבי שבנהריה).

באופן אירוני, השיפור העיקרי שחל בין שני הדוחות מתבטא בשקיפות המידע ובשיתוף הפעולה מצד התעשייה. את תהליך השקיפות מוביל המשרד להגנת הסביבה שהעלה מידע רב לאתר שלו. "השנה הסכימו הרבה יותר מנהלי מפעלים להעביר לנו נתונים ולשתף איתנו פעולה", אומרות מחברות הדוח ליאורה אמיתי ועו"ד ג'מילה הרדל-ואכים, "בעבודה על הדוח הראשון לא רצו לשמוע מאיתנו".

אחד המפעלים ששמחו לשתף פעולה היה, כצפוי, שטראוס. השאלה היא מתי מפעלים ומשרדי ממשלה יבינו ששקיפות ושיתוף הציבור צריכים להיות נורמה מחייבת וחלק מתרבות הניהול, גם כשמהביצועים שלהם לא נשקפת תמונה מחמיאה וירוקה.

לכתבה באתר nrg
Comments