חילוקי דעות בין רשות המים לוועדה של המשרד להגנת הסביבה על מתקני ההתפלה

פורסם: 26 במרץ 2012, 8:26 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 26 במרץ 2012, 8:27 ]

מאת צפריר רינת, 23/3/2012

שתי בדיקות שנערכו באחרונה העלו ממצאים סותרים בנוגע לנחיצותה של מערכת ההתפלה למשק הישראלי. בדיקה שערכה רשות המים העלתה כי ההתפלה לא רק תסייע להתגבר על מחסור במים אלא גם תביא לשיפור משמעותי באיכותם ותחסוך למשק כחצי מיליארד שקלים מדי שנה. מנגד, ועדת מומחים שפעלה מטעם המשרד להגנת הסביבה, קבעה כי הקמת מתקני התפלה נוספים אינה השיטה המועדפת לחיסכון במים, בשל עלותם הגבוהה והשלכותיהם הסביבתיות.

מתקני ההתפלה מספקים כיום כחמישית מהמים השפירים בישראל. בעוד כעשור, לפי התכנון, הם יספקו כמות כפולה. באחרונה בחנה רשות המים, באמצעות חברת אדן טכונולוגיות, את התועלת הכלכלית בשימוש במים אלה. הבדיקה התייחסה בעיקר לתועלת שיש בהפחתת כמות המלח במים המותפלים ובהורדת האבנית, שרמתה במים בישראל היתה עד לאחרונה גבוהה בשל הימצאות כמויות אבן במי התהום שסופקו לצרכן.

בין השאר, נבדקה איכות המים המסופקת כיום לערים תל אביב וירושלים, שהחלו לקבל מים מותפלים שנמהלים במים ממקורות אחרים. התברר שרמת האבנית והמליחות בשתי הערים ירדה בחמש השנים האחרונות בשיעור של עד 25%. על פי התחזית תחול ירידה של 30%-40% ברמת האבנית והמליחות בעוד שלוש שנים, עם תחילת פעילותו של מתקן ההתפלה הגדול הנבנה כיום מדרום לראשון לציון.

התועלת העיקרית למשקי הבית ולתעשייה מירידה זו תהיה חיסכון של אנרגיה בהעברת המים, כתוצאה מהיעלמות האבנית בצנרת, וכן חיסכון בהוצאות לאנרגיה המושקעת בריכוך המים כדי לטפל באבנית. אחת התועלות העיקריות למגזר החקלאי תהיה שיפור בתנובת הקרקע כתוצאה מירידה במליחות.

ההערכה בדו"ח של חברת אדן היא שהתועלת הכלכלית המצטברת של כל המגזרים בתום הקמת מתקני ההתפלה שכבר אושרו תהיה 45 אגורות לכל מטר מעוקב, בעוד שכיום עלות המים המותפלים היא 2-3 שקלים למטר מעוקב. בחישוב כללי מדובר בחיסכון של 185 מיליון שקלים למשק לשנה, העשוי להגיע עד חצי מיליארד שקלים לשנה.

הדו"ח מציין שלא נעשתה הערכה כלכלית של תועלות נוספות. כך, במים המותפלים אין זיהום כימי בשל חומרים מסרטנים או שאריות תרופות והורמונים. תועלת נוספת היא הארכת חיי המדף של מכשירים ביתיים שונים, בשל הירידה ברמות האבנית. לעומת זאת, להתפלה יש גם חסרונות, בהם היעדר מגנזיום, הקיים במים ממקורות אחרים שחסרונו עלול לגרום נזקים בריאותיים. מסקנות הבדיקה הכלכלית צפויות לחזק עוד יותר את הגישה הרווחת ברשות המים, שלפיה יש הצדקה להשקעה הכספית הניכרת בהקמת מתקני התפלה.

ועדת ההיגוי להיערכות ישראל לשינויי אקלים, הפועלת מטעם המשרד להגנת הסביבה, הציגה באחרונה עמדה אחרת וביקורתית בנוגע להקמת מתקני ההתפלה. המשרד להגנת הסביבה סירב לפרסם בינתיים את ממצאי הדו"ח שהציגה הוועדה, שכללה מומחים למים ומדיניות סביבתית. עם זאת, חלק מהממצאים הוצגו בכנס על היערכות לשינויי אקלים, שנערך בחודש שעבר באוניברסיטת חיפה.

אחת החברות בוועדת ההיגוי, הפרופ' נורית קליאוט מאוניברסיטת חיפה, ציינה בכנס שהוועדה לא כללה את אפשרות הקמת מתקני ההתפלה ברשימת צעדי המדיניות המועדפים בהיערכות לשינויי אקלים. "מתקנים אלה מספקים כמויות גדולות של מים, אבל התועלות שלהם לא משתוות לעלויות הגבוהות שלהם, בכלל זה עלויות סביבתיות שכיום לא נלקחות בחשבון", הסבירה. קליאוט פירטה את העלויות השונות, אולם נראה שמדובר בכך שמתקני ההתפלה מתפרשים על שטחי חוף, צורכים אנרגיה רבה ופולטים לים מלח וחומרים כימיים שבהם נעשה שימוש בהליך ההתפלה. "לדעתנו יש לשקול בכל תקופה, לפי התנאים המשתנים, איזו כמות מים יש להוסיף באמצעות התפלה", הוסיפה קליאוט.

על פי הוועדה, צעדי המדיניות שלהם יש לתת עדיפות הם חינוך ועידוד לחיסכון במים, מניעת דליפות, טיהור בארות שזוהמו ושימוש במים אפורים, שכבר מקובל כיום ב-30 מדינות. קליאוט ציינה אמצעים נוספים, בהם שיפור הטיהור בשפכים וכן תכנון אזורי בנייה, באופן שיאפשר למי גשמים לחלחל לקרקע. ההערכה היא שצעדים כאלה יכולים לחסוך מדי שנה כמות של 100 מיליון מטרים מעוקבים של מים ואף יותר מכך.

לכתבה בהארץ


כתבות קשורות:
Comments