תאגידי המים הוקמו ביוזמת האוצר כדי לייעל את משק המים ולחסוך עלויות. התוצאה: חשבון המים תפח בעשרות אחוזים - והתאגידים מרוויחים מיליונים

הדוחות שפרסמו תאגידי המים מגלים כי הזינוק במחירי המים הפך אותם לחברות הרווחיות ביותר במשק, בתוך פחות משנה. מהפסדים כבדים בשנה שעברה, הם עברו לרווחים של עשרות מיליונים, ומציגים שיעורי רווח העשויים לעורר את קנאתן של חברות היי-טק מצליחות.

מעבר התאגידים מהפסדי עתק לרווחיות מסחררת הושג באמצעות ייקור המים, אך רשות המים אינה מתכוונת להסתפק בכך. בינואר הקרוב צפויים מחירי המים לעלות שוב, ובכך להגדיל פעם נוספת את הרווחים שיגרפו התאגידים.

תאגידי המים הן חברות ציבוריות שהוקמו כדי להפריד את שירותי אספקת המים מהרשויות המקומיות. הן הוקמו ביוזמת משרד האוצר, שחשד שהרשויות המקומיות אינן מנהלות את חשבונות המים כשורה, אינן גובות את התשלומים באופן שוויוני ובחלק מהמקרים אינן שומרות על ההפרדה הנדרשת בין תשלומי המסים העירוניים לתשלומי המים.

במקביל להקמתם, העלתה רשות המים את מחירי המים בשיעורים של כ-50% בממוצע, בנימוק שמפעל ההתפלה ייקר את המים המסופקים לצרכן. עוד נטען שמחירי המים שנגבו עד כה מהתושבים לא שיקפו את עלותם האמיתית ועל התאגידים החדשים לממן השקעות נרחבות בשיקום תשתית המים.

אולם בפועל מתברר שגם לאחר שתאגידי המים כיסו את הוצאותיהם, שילמו את המחיר המוגדל תמורת מים מותפלים והפרישו כנגד בלאי מערכות המים, הם הפכו לרווחיים ביותר. תאגיד מי שבע, המספק מים לתושבי באר שבע, סבל מתלונות רבות של תושבים שטענו שקיבלו חשבונות מים מנופחים מאז הוקם התאגיד.

מדוח שפרסם התאגיד לרבעון הראשון של השנה, עולה כי הוא עבר מהפסד של 2.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2009 לרווח של 3.34 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010. אולם הרווחיות של תאגיד מי שבע מתגמדת לעומת הישגיו של תאגיד הגיחון - תאגיד המים הוותיק של ירושלים. התאגיד הציג ברבעון השני של השנה רווח נקי של 20 מיליון שקל, המהווה קרוב ל-20% מסך הכנסותיו בתקופה זו.

הנתונים אינם מתייחסים להשפעת "היטל הבצורת", שכן ההיטל לא הונהג בתקופות המדווחות, וממילא הועברו מרבית ההכנסות מההיטל למשרד האוצר, כשהתאגידים משאירים בקופתם רק עמלת גבייה.

הנתונים שמתפרסמים כאן לראשונה מלמדים שתאגידי המים הופכים מחברות מקרטעות לגופים כלכליים עתירי משאבים שלא ברור מי שולט בהם. הם נשלטים על ידי הנהלות ציבוריות שאינן כפופות לרשויות המקומיות, אך נתונות לפיקוח מקצועי של רשות המים. המצב שנוצר מאפשר להם להגדיל את הרווחים כמעט באין מפריע וזאת, כרגיל, על חשבון הצרכן.

לכתבה באתר nrg

---