הישראלים חוסכים מים רק כשהכנרת מתרוקנת

פורסם: 31 באוג׳ 2012, 7:16 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 31 באוג׳ 2012, 7:18 ]

מחקר חדש מוכיח שהיטלי בצורת וקמפיינים במדיה לא מצמצמים את צריכת המים - אלא רק דיווחים שוטפים על הירידה בבטן הרכה שלנו, מפלס הכנרת

עדי חשמונאי | 31/8/2012 8:05 
תגיות: חסכון במים, משבר המים,כנרת (סביבה), מפלס הכנרת
השבוע התבשרתי בהודעה לעיתונות שגרתית לכאורה מרשות המים כי מפלס הכנרת ירד בקיץ ב-70 ס"מ. למה לכאורה? בדרך כלל ההודעות על גובה המפלס מגיעות בחורף כל יום, ובשאר השנה בסוף כל חודש בסיכום חודשי הידרולוגי. הפעם ההודעה הגיעה בעיתוי מעורר תמיהה. הרי ידוע שבקיץ מפלס הכנרת יורד בכסנטימטר ביום. באמצע חודש מאי הפסיק המפלס לעלות, וחישוב פשוט העלה את התוצאה המתבקשת על פניו, שכן מאז חלפו כבר כ-70 ימים.

כששוחחתי עם ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי של רשות המים, הוא הסביר לי כי בשונה מהקיץ הקודם, שהיה קר מהממוצע הרב-שנתי במעלה אחת, הקיץ הנוכחי גבוה במעלה אחת מהממוצע, ולכן קצב אידוי המים בכנרת מהיר מעט יותר.

אם בקיץ 2011 ירד המפלס ב-1.2 מטר, אז השנה המפלס צפוי לרדת עד תחילת עונת הגשמים הקרבה ב-1.3 מטר. קיץ 2010 היה חם אפילו יותר מזה הנוכחי והוא טיפס עד לכ-4 מעלות מעל לממוצע הרב-שנתי. אז מה בכל זאת השתנה השנה? אחרי 7 שנים שחונות ביותר זכתה השנה הכנרת בחורף ברוך גשמים והיא התמלאה ב-2.3 מטר - יותר מפי שניים מעליית המפלס השנתית בשנים האחרונות והשחונות.

◄ישראל מתייבשת? בואו נשנה גישה
◄ישראל מתייבשת? קמפיין בניגוד לוועדת החקירה
צילום: יוסי אלוני
דווקא הדיווחים החדשותיים היבשים על מפלס הכנרת הם שכבשו את לב האזרחים צילום: יוסי אלוני
 
בזכות המס

עד שלא נחשפתי למחקר המרתק של המכללה האקדמית תל חי, שנעשה בשיתוף קבוצת פארטו, לא חשבתי שיכול להיות קשר מדעי בין העלייה בצריכת המים לבין הצורך לפרסם ככה פתאום באמצע הקיץ את גובה מפלס הכנרת.

ד"ר דורון לביא, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל חי, בדק בשנים 2000 - 2009‏ מהם הכלים שהפעילה רשות המים במטרה להשפיע על צריכת המים בקרב התושבים ב-193 רשויות ברחבי הארץ. "המחקר נעשה בשנים 2010 - 2011, אבל הנתונים שעליהם ביססנו את המחקר נאספו עד שנת 2009", מסביר ד"ר לביא. "התוצאות נכונות באותה מידה גם היום. ההתנהגות שבחנו היתה קבועה לאורך 10 שנים - דבר כזה לא משתנה מהר כל כך".

באופן מפתיע נמצא כי העלייה המתונה שהיתה לאורך השנים בתעריף המים לא הועילה לצמצום צריכת המים, זאת אף שמחיר המים עלה בממוצע בכ-50%. מנגד, היטל הבצורת שעליו הוחלט בשנת 2009 וגזר זינוק של 400% במחירי המים, הוביל לצמצום הצריכה ב-12% לאורך כל תקופת תוקפו ‏(עד שבוטל לאחר חצי שנה‏).

יחסית מלאה

בניגוד למחשבה המתבקשת - שהפגיעה בכיס היא שהשפיעה בצורה המשמעותית ביותר על הצרכן - דווקא הדיווחים החדשותיים היבשים על מפלס הכנרת הם שכבשו את לב האזרחים והשפיעו על הרגלי הצריכה שלהם. הקמפיינים התקשורתיים שעשו הרבה רעש, החל בילד הצורח "תסגרו את המים" שכיכב על המסך הקטן וכלה ב"ישראל מתייבשת" בכיכוב רננה רז, בר רפאלי, נינט טייב ושלל סלבריטאי ישראל - הביאו על-פי המחקר לירידה של 1.7% בלבד בצריכת המים, וגם זה לתקופה קצרה ומוגבלת.  

 
לעומת זאת, לדיווחים השוטפים על גובה מפלס הכנרת נמצאה השפעה משמעות. ירידה של 1% במפלס הכנרת הובילה לירידה של 0.63% בצריכת המים הכלל ארצית. זאת אף ששאיבת המים מהכנרת צומצמה בזכות מתקני ההתפלה, והימה הלאומית מספקת היום כ-25% מהמים השפירים של ישראל.

"דיווחים חדשותיים יבשים על הקו האדום של הכנרת משפיעים יותר מכל קמפיין מפחיד. זה כמו פרסומת סמויה - מטפטפים לנו אותה בצורה בלתי פוסקת לתודעה והיא משפיעה על ההתנהגות שלנו בלי שאנחנו מודעים לזה בכלל", מסביר ד"ר לביא.

אורי שור, דובר רשות המים, מתקשה לבודד את הגורמים המשפיעים על צריכת המים, אולם גם הוא מודה: "מבחינת משק המים המצב האידאלי הוא אקוויפרים מלאים וכנרת ריקה. אז מצב המים היה סביר, והיה אפשר להראות באופן מוחשי לציבור שיש עדיין מחסור במים. אבל בפועל המצב הפוך. האקוויפרים ריקים והכנרת, יחסית לשנים האחרונות, מלאה".
Comments