חוקרים נגד מיתוס ההתפלה: עדיף לחסוך מים

נשלח 11 בספט׳ 2011, 6:27 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 11 בספט׳ 2011, 6:43 ]
מחקר חדש טוען כי מבחינה כלכלית וסביבתית, יש להשקיע קודם כל בחיסכון של מים קיימים, במקום לייצר חדשים באמצעות התפלה. האמצעים העיקריים: תיקון דליפות, חינוך והתקנת חסכמים. תכירו מושג חדש: "כלכלת שימור מים"
בילי פרנקל, 11/9/2011

לא פעם כשמדברים על מצוקת המים נשלפת המילה "התפלה" פתרון קסם. עם זאת, מחקר חדש של ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון מגלה, כי מבחינת פוטנציאל המשרות והחיסכון למשק, השקעה באמצעי חיסכון במים עדיפה על ההשקעה הנרחבת המתוכננת בהתפלה ועדיין יכולה לענות המחסור במשק המים.

 

עוד על התפלה:

המחקר, שנכתב על ידי הכלכלן ידידיה סינקליר בסיוע קרן היינריך בל, בדק את פוטנציאל התעסוקה של ההתפלה המתוכננת אל מול הפוטנציאל של יצירת תעסוקה מהשקעה ב"כלכלת שימור מים", כלומר חיסכון מים. מהנתונים עולה, כי השקעה בטכנולוגיות לשימור מים תחסוך 277 מיליון שקל בשנה למשק ולציבור הצרכנים, ותניב 15 אלף משרות עד 2020.  

על פי התוכניות הקיימות, עתידים לייצר בישראל כ-750 מיליון קוב מים מותפלים בשנה עד 2020. יובל ארבל, הסמנכ"ל הישראלי של ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת, הסביר בשיחה עם ynet, כי אין לייתר לגמרי את ההתפלה, אלא להגביל אותה להכרח המינימלאי הנדרש: במקום יעד של 750 מיליון קוב ב-2020, בארגון מציעים להסתפק ביעד של 400 מיליון קוב ולהפנות משאבים נוספים לעידוד חיסכון במים. "יש להקדיש יותר משאבים לחיסכון וניהול ביקושים", אמר ארבל.  

בארגון בחנו השקעה ב-4 תחומים - חינוך והסברה, התאמת גינון לאקלים - למשל באמצעות שימוש בצמחים חסכוניים והגברת יעילות השקיה, מניעת דליפות מים במשק העירוני ומחזור מים אפורים - כלומר מים שנעשה בהם שימוש חוזר. מהנתונים עולה כי השקעה בתחומים אלה תניב עד שנת 2020 תוספת של 5,200 משרות, מתוכן 63% משרות מקצועיות בשכר ממוצע ומעלה, ותאפשר להקטין את צריכת המים ב-315 מלמ"ק בשנה. 

לעומת זאת, הרחבת ההתפלה על פי התוכניות הקיימות תייצר רק 1,260 מקומות עבודה עד 2020, מתוכן 25% מקצועיות לעומת 75% משרות בעבודות זמניות בבנייה, רובן לא מקצועיות. בנוסף, תוספת ההתפלה המתוכננת תעלה לציבור 1,362 מיליון שקל בשנה, בין השאר בשל השקעה בבניית המפעלים, עלויות הייצור הגבוהות ותוספת זיהום אוויר. 

פוטנציאל הכנסות של כ-7 מיליארד שקל

נתון בולט נוסף שעולה מהמחקר הוא שקידום אמצעי חיסכון במשק ירחיב את פוטנציאל הייצוא של החברות הישראליות המתמחות בתחום. ייצוא הידע והטכנולוגיות הללו יכול להניב הכנסות בגובה של כ-7 מיליארד שקל לשנה ב-2020 וכן לייצר 10 אלף משרות מקצועיות נוספות.  

פוטנציאל תעסוקה ותועלות למשק בחיסכון מים

פוטנציאל תעסוקה ותועלות למשק בחיסכון מים
אמצעים כמה מים נרוויח? עלות או רווח לציבור פוטנציאל העסקה
חינוך והסברה לצמצום צריכה 101 מלמ"ק בשנה 322 מליון שקל רווח 370 משרות
מניעת דלף ופחת מים במשק העירוני 66 מלמ"ק בשנה 139 מיליון שקל רווח 850 משרות
גינון מותאם אקלימית 46 מלמ"ק בשנה 63 מיליון שקל רווח 3000 משרות
מים אפורים 103 מלמ"ק בשנה 246 מיליון שקל עלות 1250 משרות
סך 4 האמצעים לצמצום הצריכה 315 מלמ"ק בשנה 277 מיליון

שקל רווח

5,200 משרות
  

לדברי ארבל, החישובים כללו עלויות מול רווח. "כללנו למשל, את העלויות של בניית תוכניות לימודים, הכשרה, זמן פרסום בטלוויזיה וכדומה, אל מול כמה צריך להשקיע", אמר ארבל. "אחרי ניכוי העלויות הוכח, שהשקעה בעידוד אמצעים לחיסון מים, עדיפה על התפלה". 

לדברי ארבל, יש להשתמש בהתפלה ובחיסכון כפיתרון משולב: "הפתרונות האלה צריכים ללכת יד ביד. יש להשקיע בהתפלה כפתרון אחרון, אחרי החלופות של חיסכון במים, שבנוסף ליתרונותיה הסביבתיים אנו למדים כעת גם על יתרונותיה הכלכליים", אמר. 

מתקן ההתפלה בחדרה. לא הפתרון הבלעדי למצוקת המים (צילום: מור דגן)
מתקן ההתפלה בחדרה. לא הפתרון הבלעדי למצוקת המים (צילום: מור דגן)

לדבריו, לא די בקמפיינים שנעשו עד כה לחיסכון במים. "זה גם חשוב, אבל יש לשלב אותם עם אמצעים פייזיים לחיסכון במים, רגולציה וניהול ביקושים, אחרת זה לא מחזיק מעמד לזמן ארוך". כך למשל הוא הדגים שכ-35% מצריכת המים הביתית מתבזבזבת על הורדת המים באסלה. "אם במקום זה היו משתמשים במים מהמקלחת, היה חיסכון ניכר" הוא מפרט. "כך למשל גם בשטיפת כלים, התקנת חסכם מפחיתה כ-15% מצריכת המים".   

סוג של הפרטת משק המים

בארגון מוסיפים כי החיסכון הבולט הוא בטיפול בדליפות. "הדלף גורם לאבדן של מים שכבר שולמו על ידי הרשות המקומית", הוא אמר. "אם מונעים את זה מראש, לא נשלם על מים שבכלל לא צורכים. כך למשל, העירייה תוכל לעשות פארק עבור התושבים בעלות נמוכה יותר, ולמכור לנו את המים גם במחיר זול יותר". 

בבחינת עלויות ההתפלה, מפרטים בארגון כי מדובר בתהליך שצורך אנרגיה רבה ושנושא בחובו עלויות נוספות בין השאר בשל תשתיות הובלה, השקעה בבניית מפעלים, טיפול מקדים במים על ידי העיריות לפני סיפוקן לצרכן, וכן עלות נוספת לטיפול בשפכים.  

בנוסף, מציינים בארגון עלויות עקיפות דוגמת תוספת זיהום אוויר. "כל העלויות הללו מגולגלות בסופו של דבר עלינו האזרחים, כמובן - בין אם במחירי המים הגבוהים, ובין אם דרך מסים וכדומה", מסבירים. 

לדברי ארבל, "בנוסף לחסרונותיה הסביבתיים, יש לזכור כי התפלה היא סוג של הפרטת משק המים המיטיבה עם היזמים בעלי ההון, כאשר העלויות מתגלגלות על הציבור כולו. כלכלת שימור מים תקטין את הצורך בהתפלה נוספת, תחסוך כסף לקופת המדינה ולצרכנים ותייצר מקומות עבודה רבים ואיכותיים יותר, ובאופן זה תתרום למשק כולו".  


כתבות קשורות:
Comments