כך למשל, מייבש הכביסה הופעל במהלך השנים האחרונות רק במקרים בודדים וכשלא היתה ברירה, למשל בשבת הקצרה של הבן החייל בחורף. מכשירי החשמל מכובים לחלוטין בלילה,  והם אפילו לא במצב של STAND BY, על מנת למזער צריכת חשמל.

בנוסף, הגינה הקטנטונת שלנו מכילה צמחיית ארץ ישראל חסכונית במים ואין לנו דשא או צמחיה טרופית. אנחנו אוספים את מי הטל ומשקים בהם את העציצים, וגם את כלי הרכב אנחנו מקפידים לשטוף רק כשיורד גשם. מיותר כמעט לציין שכל הנורות בבית חסכוניות ושאין לנו בר מים, לאחר שחישוב שעשינו העלה כי צריכת האנרגיה של בר שכזה זהה לזה של מקרר.

גם בבתי השימוש אנחנו מקפידים וכל האסלות הן דו כמותיות, כפי שמתחייב על פי חוק. אכן, מדינת ישראל היא בין המדינות הראשונות והבודדות שחייבו את הציבור בהתקנת מיכלי הדחה דו כמותיים, דבר שמלמד על חשיבה מערכתית בריאה וחשובה: שמירה על הגיינה וחסכון במים. אבל, אליה וקוץ בה: במיכל ההדחה יש "בזבזן שקט", שגורם לבזבוז אדיר של מים.

בשקט בשקט - המים זולגים

במנגנון ההדחה יש שני אטמים עשויים מפלסטיק, האחד של המצוף והשני של המנגנון. האטם הזה מתקשח עם השנים, מאבד את גמישותו וגורם לזליגה חרישית של מים מתוך מיכל ההדחה אל האסלה.

בשקט בשקט, מדובר בהערכה מאוד שמרנית של כמיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה. אם נניח כי מיכל עם אטמים לקויים מאבד כחצי ליטר ביום, ואם נניח כי בישראל 5 מיליון אסלות דולפות בבתים, עסקים,  שירותים בתעשייה, בבתי מלון, בבתי חולים, בתי ספר ועוד - או אז מדובר על לא פחות מ-2,500 מ"ק ביום.

צריכת המים ממוצעת בישראל עומדת על כ-150 ליטר לנפש ביום, כלומר, מי-הדלף הללו יכלו לספק את צריכת המים הכוללת לשתיה, לבישול, למקלחת, לכביסה ולהדחת אסלות, של כל תושבי בנימינה-גבעת עדה במשך שנה שלמה.

באתרי החברות ההמלצה היא להחליף רק כשניכרת נזילה, כאשר למעשה יש דליפה עוד בטרם היא "ניכרת". אז בבית הפרטי שלנו יש מהנדס מים שמקפיד על כל רחש, ומחליף את האטם (שעלותו 3 שקלים) כל אימת שרחש קל נשמע מכיוון השירותים. אך זה לא כזה טריוויאלי ולא כך פשוט כפי שתראו בהוראות כאן.

מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להימנע מהבזבוז? אין ספק שאפשר להשקיע באטם מחומר עמיד יותר, סיליקון למשל, כדי להימנע מבזבוז מים מיותר. בארגונים ובמוסדות ניתן להחליף אטמים באופן תדיר ומסודר.

ובאופן אישי אני מברכת על כך שאין לנו בבית מיכל הדחה נסתר, מכיוון שבמקרה כזה - הגישה לניאגרה עצמה מסובכת הרבה יותר ודורשת הזמנת טכנאי מיומן. התוצאה היא בדרך כלל דחייה, התעלמות, המשך הזנחה ובסופו של דבר בזבוז רב.

פעם, לא לפני הרבה שנים, יכולנו להשקות את הגינה בלי הגבלה. אבל התנאים השתנו, וכעת צו השעה הוא חיסכון במים. האם אחרי כל ההשקעה והשעות הארוכות שבילינו בטיפול בגינה נאלץ לראות את הכל יורד לטימיון? לא ולא. עם קצת תיכנון, הקפדה על כמה כללים והחלפה של כמה צמחים אפשר לשמור על הגינה - או העציצים במרפסת - ירוקים גם בחום יולי-אוגוסט.

אז איך משקים נכון?

בגינה, במרפסת או במשרד - העיקרון הוא להשקות רק כשהצמח באמת זקוק למים, ולהימנע מהשקיית יתר שהיא גורם מאוד משמעותי בתמותת צמחים בבית וגם מבזבזת מים. כל עוד האדמה לחה אין צורך להשקות, ורק כשהאדמה יבשה או על סף יובש צריך להשקות אותה עד רוויה.

כדי לדעת מה מצב הלחות באדמה (בקרקע בגינה או במצע השתילה בעציץ) יש לתחוב אצבע לעומק של כ-5 ס"מ. לא מספיק להביט או אפילו לחוש את השכבה העליונה של הקרקע. זו מתייבשת מהר יחסית והיא אינה מהווה אינדיקציה נכונה של לחות הקרקע.

גינה ירוקה: זה אפשרי

אם האדמה לחה, אפילו קצת - אין להשקות עדיין. אם האדמה על סף יובש או יבשה, יש להשקות היטב עד לרוויה או עד ליציאת מים מחורי הניקוז בתחתית העציץ.

לאחר פעם או פעמיים של "בדיקות אצבע" נוכל לוותר על הבדיקה כי כבר נדע מהנסיון שלנו כל כמה זמן אדמת העציץ מתייבשת.

להשקות ביום או בלילה? התשובה מפתיעה

בעבר הופצו הוראות לפיהן נכון להשקות בערב או בלילה. זה לא כל כך נכון או כדאי. מחלות עלים הנגרמות על ידי פטריות מקרוסקופיות או מזיקים כגון כנימות, מתפתחות על עלים, גבעולים או פרחים. המזיקים, כמו מחלות העלים, משגשגים בתנאי לחות מרובה. כשאנו משקים בערב או בלילה אנחנו מאפשרים שעות ארוכות של לחות גבוהה על חלקי הצמח, מה שמאפשר למחלות ולמזיקים לשגשג במהלך שעות אלו.

לכן רצוי להשקות לפנות בוקר או בסמוך להופעת השמש או אפילו ממש במשך היום. במצב כזה חלקי הצמח יתייבשו מהר יחסית וכך המזיקים ומחלות העלים יתקשו לשגשג ולהיתבסס.

והדשא - איך נכון להשקות אותו בלי לבזבז מים?

ניתן ורצוי לעבור למשטר השקיה חסכני יותר. הדבר תורם לא רק למשק המים אלא גם לחשבון המים הפרטי שלכם, לבריאות הדשא ולהפחתת מחלות ומזיקים.

יש שני משתנים בכל הקשור להשקיית דשא: האחד הוא משך ההשקייה - כלומר פרק הזמן בו פועלות הממטרות, והשני הוא תדירות ההשקייה - כלומר מספר הפעמים בהם אנו משקים את הדשא.

כך תעבירו את המדשאה שלכם למשטר חסכוני: ראשית, סגרו את הברזים, מחשב או בקר ההשקייה לגמרי, ותנו לאדמה להתייבש. כעת, כשהדשא זקוק להשקייה, הפעילו את הממטרות (המחשב או הבקר) ובדקו בעזרת מקל בכמה נקודות שהמים הגיעו לעומק של כ-15 ס"מ. כשהאדמה רטובה עד לעומק זה, הציצו בשעון ורשמו לעצמכם כמה זמן זה לקח.

אם למשל עברו 8 דקות של השקייה כדי להגיע לעומק המבוקש, אנחנו יודעים שיש להשקות כל פעם 8 דקות ולא יותר. זהו משך ההשקיה הרצוי במשטר חסכוני.

אחרי שסיימתם נותר לברר מהי תדירות ההשקייה. סגרו את מערכת ההשקיה והמתינו. בדקו בכל יום עד שתבחינו שהאדמה שוב יבשה והדשא זקוק שוב להשקייה. למשל, אם תגלו שעברו ארבעה ימים עד לייבוש מלא של האדמה, יש לכם את התמונה המלאה. אתם צריכים להשקות כל ארבעה ימים למשך שמונה דקות. זוהי השקיה מדויקת, על פי צרכי הדשא ולא יותר.

כאמור, משטר חסכוני לא רק טוב למשק המים אלא גם לדשא שלכם. בגינות בהן משקים את הדשא בכל יום לכמה דקות (רוב הגינות כיום) נוצרים תנאים של לחוץ קבועה. בשל כך, הדשא אינו צריך לפתח שורשים לעומק המרבי - 15 ס"מ - והוא מסתפק בשורשים לעומק רדוד של 5 ס"מ בלבד. לכן הוא גם מתייבש מהר יותר.

במשטר ההשקיה שהצעתי, השורשים מעמיקים וצורכים מים משכבה עמוקה יותר בקרקע, שאוגרת מים ומתיבשת לאט יותר. כך הדשא שורד יותר ימים ללא השקייה והתוצאה היא חיסכון במים.

אילו צמחים חוסכים במים?

אחרי שלמדנו איך להשקות וכמה, צריך לוודא שהצמחים בגינה שלנו (או בעציץ) מותאמים לחיסכון במים. ישנם צמחים חסכנים שמסתפקים בהשקיה אחת עד שתיים בשבוע (בד"כ אחת) וישנם צמחים שזקוקים ליותר מים.

צמחים חסכנים הם צמחים בוגרים כמו עצים ושיחים בוגרים שיש להם שורשים עמוקים. אלה יסתפקו בהשקיה אחת בחודש (אפשר אפילו פחות!).

אבל ישנם גם צמחים חסכנים שאפשר לגדל בעציץ; המקור האקלימי שלהם הוא יבש יחסית (למשל צמחיה ארץ-ישראלית שרגילה לקבל מים באופן טבעי רק עם רדת הגשמים בחורף). לעומתם, צמחים שאינם חסכנים במים הם צמחים שמקורם האקלימי הוא טרופי, ולכן תלויים בהשקיה בתדירות גבוהה.

בארץ הצמחייה הדומיננטית בגינות מאוד מגוונת: צמחים טרופיים, ים-תיכוניים ומדבריים (קקטוסים וסוקולנטים). אם רוצים צמחיה חסכנית - האחרונים עדיפים. כל בעל מקצוע יוכל לומר לכם האם הצמח שלכם הוא ארץ-ישראלי או ים-תיכוני, או שמא צמח טרופי.

כל מה שנותר לעשות הוא להעביר את הצמחים - בגינה או בעציץ - למשטר חסכני של פעם עד פעמיים בשבוע. במצב החדש, צמחים חסכנים ישרדו ואף ימשיכו וישגשגו. צמחים ממוצא טרופי, בעלי צריכה גבוהה יחסית של מים, לא ישרדו ואותם צריך להחליף באחרים, חסכניים יותר.

הקיץ כבר כאן, והמזגנים עובדים במלוא המרץ כדי לקרר אותנו. תוצר הלוואי של פעולתם הוא מים מזוקקים באיכות מצוינת, שלרוב סתם מתבזבזים - אך ניתן לנצל אותם לצרכים מגוונים. 

דרך אחת, שמתאימה בעיקר לבנייני משרדים ומפעלים עם מיזוג מרכזי גדול, היא התקנת מערכת למיחזור מים. לא מדובר בהשקעה גדולה, ובכל מקרה היא מחזירה את עצמה במהרה.  

במים הממוחזרים ניתן להשקות צמחייה שמטהרת את האוויר מרעלים במקום העבודה, אפשר להשקות בהם ערוגות תבלינים וצמחי מרפא, ואפשר לעשות בהם שימוש חוזר בקווי ייצור של מפעלים.  

גיל בן-מאיר, מנכ"ל חברת "פתרונות ירוקים‭,"‬ מספר על אחד הפתרונות הללו: "בשלהי הקיץ הקודם, כשעומס חום כבד ולחות מעיקה ירדו על גוש דן ותשדירים על מחסור במים הידהדו בראש, החליט מנהל ייצור של בית דפוס גדול לקחת את העניינים לידיים. הוא ערך בדיקה שהעלתה כי מערכת המיזוג המרכזית בבית הדפוס מייצרת ביום קיץ לח כ‭1,000-‬ ליטר מים בשעה.  

"האיש הזמין מערכת מיחזור מים, ובמים שהמערכת קלטה, השתמשו לקירור מכונות הדפוס, פעולה שצרכה לפני כן כמויות אדירות של מים נקיים‭."‬ בן-מאיר, שמחזיק בתואר שני בניהול אנרגיה, מים וסביבה ובניסיון רב-שנים בהתקנת מערכות מיחזור מים, התקין את המערכת המבוקשת.  

"היום אנחנו חוסכים כ‭4,000-‬ קוב מים בשנה, מה שאומר חיסכון כספי של מעל ‭20‬ אלף שקל בשנה‭,"‬ מספר בעל בית הדפוס. עלות המערכת עמדה על ‭25‬ אלף שקל, כך שההוצאה כוסתה במהרה.  

אפשרות נוספת, וקלה, לניצול של מי מזגנים היא השקיית גינות. אם מוסיפים להם מינרלים ודשן, מקבלים את הבסיס לגינה נהדרת. "אם מדובר בגינה פנימית בתוך לובי של מבנה, מעבר לערכה האסתטי יש גם בונוס: שיפור ניכר של איכות האוויר במקום סגור, שבו מתרוצצים לעיתים עשרות אנשים‭,"‬ מסבירה האדריכלית היידי ארד, שכבר הקימה כמה גינות פנימיות וחיצוניות, המבוססות על מי מזגנים.  

בתים משותפים, וגם פרטיים, יכולים לנצל מים אלה, אם ישכילו לרכז את צינורות המזגנים המפוצלים לצינור ניקוז אחד מרכזי. בימים אלה מקים בן-מאיר מערכת כזו בבית משותף ברמת-גן. הדיירים מתכוונים להשתמש במים אלה להשקיית המדשאה בגינה המשותפת, ובכך לחסוך בהוצאות המים הגבוהות.  

מבין כל החלופות, נדמה שהכי כדאי לנו למחזר מי מזגנים. מי גשמים יש רק בחורף, ואז לא צריך אותם להשקיה, כי הקרקע ממילא רטובה. בקרוב אולי גם יוּתר לנו למחזר מים אפורים (מי כיורים ומקלחות‭,(‬ אבל איכותם תהיה נחותה בהרבה ממי המזגנים המזוקקים, שמתאימים אפילו להשקיית צמחי תבלין, עצי פרי ומדשאות. אין לכם גינה? לכו על זה בקטן: שווה לאסוף מים מהמזגן בדלי - ולהשתמש בהם לשטיפת הרצפות. 

למעלה מ-90% מהציבור הישראלי מודע למשבר המים החמור המתחולל במדינה, כך עולה מסקר שערכה "החברה להגנת הטבע". כ-73% מאיתנו, אגב, מוכנים לשנות את הרגלי צריכת המים בכדי להקטין או למנוע את הפגיעה בטבע. הנתונים המעודדים הללו פורסמו לקראת יום המים הבינלאומי, והם מעידים שהפנמנו היטב את העובדה שהמים אינם משאב שאפשר לנהוג בו כאילו יש מחר. המחר כבר כאן - ואם לא נקטין את צריכת המים שלנו הוא יהיה עגום במיוחד. 

אז נכון, איש מאיתנו איננו חוני המעגל, ואף אחד אינו יכול לגרום להורדת גשמים. כיוון שאי אפשר להמשיך ולסמוך על חסדי השמיים, עלינו לא רק לחסוך במים אלא גם לנצל את המים בהם אנחנו משתמשים. כן, בהחלט, יש בזבזני מים גדולים מכם. אבל זה לא אומר שאתם יכולים להמשיך להתפנק באמבטיות ממושכות, או להשאיר את הברז פתוח בזמן צחצוח השיניים.   

נו, אז מה עושים? 

• מקלחת הבוקר, הכוללת זמן המתנה למים החמים, מספקת הזדמנות טובה להתחיל לחסוך. לא חבל על המים הקרי-פושרים-מתחממים-חמים-לוהטים שזורמים הישר אל הביוב? אפשר להניח גיגית או דלי מתחת לזרם המקלחת ולאגור את המים. כל עציץ או גינה ישמחו להרוות בהם את צימאונם.  
• אגב, אם הדלי נקי, אפשר להשקות במים את הכלב או החתול. אם הדלי מלוכלך, המים יכולים לשמש להדחת האסלה או לשטיפת הרצפה.   
• את אותה השיטה אפשר ליישם גם מתחת לברז הכיור, טרם מתחילים לצחצח שיניים או להתגלח. למהדרין: ניתן לחסוך מים 'משומשים' באופן קבוע אם תחברו את מנגנון הניקוז לצינור, ותעבירו אותם בצינור לדלי המונח דרך קבע מתחת לכיור. 
• סגרו את הברז בזמן צחצוח השיניים והגילוח. האוסטרלים, שסבלו מבצורות קשות, הנהיגו קמפיין חיסכון לאומי שחינך את הציבור לעשות את הפעולה הזו בדיוק. התוצאות היעילות הפתיעו גם את היוזמים.  
• הנה כמה נתונים שכדאי לזכור: מקלחת זריזה צורכת כ-50 ליטר מים; תכפילו בשישה מיליון בני אדם ותקבלו 300 מיליון ממ"ק של מים; מקלחת נינוחה בת כ-20 דקות תגבה ממשק המים הלאומי כ-200 ליטר מים; ואילו אמבטיה ממוצעת מכילה כ-130 ליטר מים. המסקנה: תחשבו שוב לפני שאתם מתפנקים.  
• הידעתם? 30% מצריכת המים הביתית מופנית להדחת האסלה. כל משיכה בידית מיכל ההדחה משחררת לביוב תשעה ליטר של מים בממוצע. כדי להפחית את הכמות אפשר לרכוש מנגנון הדחה חסכוני, שמאפשר הדחה של המיכל כולו או של חצי מכמות המים לפי הצורך. 
• טיפ לחוסכים מתקדמים: טלו בקבוק פלסטיק ריק בנפח ליטר וחצי, מלאו אותו במים וסגרו את הפקק. רוקנו את מיכל ההדחה של האסלה והניחו בתוכו את הבקבוק המלא באופן שלא יפריע להפעלת מנגנון ההדחה. מה עשיתם? צמצמתם את נפחו של מיכל ההדחה בליטר וחצי לערך. מעכשיו, בכל הדחה, מלאה או חלקית, יוזרמו לביוב פחות מים.  
• הפעלתם את המזגן - למה לא לחסוך את המים שהוא מייצר? בחורף, מדובר לעתים ב-30 ליטר ביום. את המים ה'נובעים' מהמעיין-מזגן אפשר לאגור במיכל, להוסיף להם דשן ולהשקות את הגינה, או להשתמש בהם לשטיפת הרצפה והדחת האסלה.   
• מפתיע, נכון, אבל אתם לא חייבים לפתוח את הברז 'עד הסוף'. די בחצי סיבוב ובלחץ מים בינוני כדי להניב ידיים נקיות וגוף רחוץ למשעי.   
• עשו סיבוב בבית ובגינה וחפשו ברזים דולפים. כל זרזיף מצטבר לכמות משמעותית של מים אבודים. אגב, מניעת דליפות בחצר משמעה גם פחות יתושים בקיץ. והרי לכם בונוס. 
• ואם אתם כבר סוקרים את הגינה, הציצו בצינור המרזב ובידקו אם אינו סתום. עזרו לו, למסכן, להתנקות, כדי שמי הגשמים לא יצטברו על גג הבית ויחלחלו אל הקרקע.  
• רגע, טרם סיימנו עם הגינה - ובעיקר עם הדשא שמלבלב בה ונחשב לשתיין מים כרוני. אפשר להמיר אותו במיני צמחייה 'חסכוניים' יותר (זהירות! הצמחים הטרופיים אינם שייכים לזן הזה כלל).  
• בכלל, השקו את הגינה לעת ערב או בלילה. החשיכה יפה לממטרה, ודאי אם זוכרים שהמים בהם אתם משקים את הגינה בשעות הצהרים מתאדים.  
• ובחזרה למטבח: פירות וירקות עדיף לשטוף בקבוצות ולא כל אימת שחותכים סלט; בזמן סיבון הכלים נא לא לשכוח לסגור את הברז; ואת המדיח מלאו עד תום לפני כל הפעלה.  
• יש לכם מכונת כביסה מעודכנת? תתפנקו - אבל מלאו גם אותה עד תום. למה לסמוך על התוכנית האוטומטית אם אנחנו יכולים לחסוך במים בעצמנו?